Troumot
Daf 53b
משנה: 53b כָּל הַנִּכְבָּשִׁין זֶה עִם זֶה מוּתָּרִין אֶלָּא עִם הַחִיסִּית. חִיסִּית שֶׁל חוּלִין עִם חִיסִית שֶׁל תְּרוּמָה יָרָק שֶׁל חוּלִין עִם חִיסִית שֶׁל תְּרוּמָה אָסוּר. אֲבָל חִיסִּית שֶׁל חוּלִין עִם יָרָק שֶׁל תְּרוּמָה מוּתָּר. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כָּל הַנִּשְׁלָקִין עִם הַתָּֽרְדִין אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן נוֹתְנִין טַעַם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּרוּב שֶׁל שִׁיקְיָא עִם כְּרוּב שֶׁל בַּעַל אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כָּל הַמִּתְבַּשְּׁלִין זֶה עִם זֶה מוּתָּרִין אֶלָּא עִם הַבָּשָׂר. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר כָּבֵד אוֹסֶרֶת וְאֵינָהּ נֶאֱסֶרֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא פוֹלֶטֶת וְאֵינָהּ בוֹלַעַת. בֵּיצָה שִׁנִּיתַּבְּלָה בְתַבְלִין אֲסוּרִין אֲפִילוּ חֶלְמוֹן שֶׁלָּהּ אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ. מֵי כְּבָשִׁים וּמֵי שְׁלָקוֹת שֶׁל תְּרוּמָה אֲסוּרִין לְזָרִים.
Traduction
Tous les produits confits ensemble (328) ne forment pas de mélange interdit, sauf les porreaux (329). Le porreau profane mêlé avec du porreau d’oblation, ou de la verdure profane mêlée à du porreau d’oblation, est un mélange interdit (aux étrangers); cependant, le mélange de porreau profane avec de la verdure d’oblation est permis. Selon R. Yossé, même cuits ensemble les produits divers sont permis, sauf s’ils sont joints à l’oblation des bettes (ou épinards sauvages), parce qu’elles propagent leur goût. Selon R. Simon, le mélange du chou de terre sèche avec un produit semblable (d’oblation) provenant de terre humide, est interdit, parce que le premier absorbe le jus du second. R. aqiba dit (ou, selon une autre leçon, R. Juda) : on peut cuire ensemble sans interdiction toutes espèces de mets, sauf les diverses viandes réunies. R. Yohanan b. Nouri dit: le foie (qui est sacré) rend les autres objets interdits, mais il ne peut devenir interdit par d’autres objets (sacrés), parce qu’il exprime le jus, et ne l’absorbe pas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל הנכבשין זה עם זה. ממיני ירקות ואחד של חולין והשני של תרומה מותרין:
אלא עם החסיות. הן דברים חריפים כגון מיני בצלים והשומין והכרתין שהן נותנין טעם להנכבשין עמהם ואם החסיות של תרומה בין שהחולין הוא חסית או ירק אסור אבל החסית של חולין עם הירק של תרומה מותר:
ר' יוסי. מוסיף וס''ל דאף הנשלקין אינן נאסרין אלא עם התרדין אם הן של איסור אוסרין את הנשלקין עמהן:
רש''א כרוב של שקיא. של ארץ יבישה שצריך להשקותה ששלקו עם כרוב. של בעל של ארץ המסתפקת ממי גשמים והוא של תרומה אסור השל שקיא מפני שהוא בולע:
ר''ע אומר כל המתבשלין זה עם זה. ואחד של איסור ואחד של היתר או תרומה עם החולין ואינן נותנין טעם זה בזה כגון שהוא מין במינו מותרין:
אלא עם הבשר. אם נתבשל הירק של תרומה עם בשר מפני שהבשר מקבל טעם הירק ואסור:
ריב''נ אומר הכבד אוסרת. את המתבשלין עמה מפני שהיא פולטת דם ואינה נאסרת מפני שאינה בולעת שהיא טרודה לפלוט דמה ואין הלכה כהני תנאי אלא כל הנשלקין וכל המתבשלין אוסרין זה את זה וכן הכבד מהבהבין אותה באור תחלה ואח''כ מבשלה ואם בישלה כך אוסרת את המתבשלין עמה ונאסרת גם כן והלכה כת''ק דאמר כל הנכבשין מותרין אלא עם החסית:
מתני' ביצה שנתבלה בתבלין אסורין. כגון של תרומה אפי' חלמון שלה הוא האודם שמבפנים אסור מפני שהוא בולע וכ''ש החלבון שהוא אסור:
מי כבשים ומי שלקות. שנכבשו או נשלקו בהן תרומה אסורין לזרים דקבלו הטעם מהתרומה:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לֵית כָּאן נִכְבָּשִּׁין אֶלָּא נִשְׁלָקִין. כָּבוּשׁ כְּרוֹתֵחַ הוּא.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' לית כאן נכבשין. ל''ג במתני' נכבשין אלא נשלקין אבל כבוש במלח כרותח דמבושל הוא ושלוק ס''ל לר' יוחנן דהוא פחות מבישול:
רִבִּי חֲנִינָה תִּירְתָא בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה חִסִּית בְּחִסִּית מִין בְּמִינוֹ רִבִּי עֲקִיבָה מַתִּיר וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּבָשָׂר בְּבָשָׂר שֶׁהוּא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא לְרִבִּי יָסָא וְאִילּוּ לֹא אִתְאֲמָרָת הָדָא לֹא הֲוִינָן יֹדְעוּן דְּהוּא כֵן. וְדִילְמָא לֹא אִתְאֲמָרָת אֶלָּא מוֹדֵי רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים בְּבָשָׂר בְּבָשָׂר שֶׁהוּא אָסוּר. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדֵי רִבִּי עֲקִיבָה לַחֲכָמִים בְּבָשָׂר בְּבָשָׂר שֶׁהוּא אָסוּר. רִבִּי חִינְנָה שָׁמַע לָהּ מִן דְּבַתְרָהּ רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר כָּל הַמִּתְבַּשְּׁלִין זֶה עִם זֶה מוּתָּרִין חוּץ מִן הַבָּשָׂר. הָא בָּשָׂר בְּבָשָׂר אָסוּר. דִּילְמָא אִתְאֲמָרָת אֶלָּא מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּבָשָׂר בְּבָשָׂר שֶׁהוּא אָסוּר. רִבִּי חֲנַנְיָה רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי עֲקִיבָה בְּבָשָׂר בְּבָשָׂר שֶׁהוּא אָסוּר.
Traduction
R. Hanina Tirta dit au nom de R. Oshia: le porreau profane avec du porreau d’oblation, ce qui est de la même espèce, est permis, selon R. aqiba (puisque le goût est uniforme et qu’il ne passe pas de l’un à l’autre); mais les autres sages l’interdisent. Toutefois, dit Rt. Yassa au nom de R. Yohanan, les sages qui interdisent le porreau (en raison de son goût fort) accordent que c’est permis s’il y a un mélange de viande. R. Zeira dit à R. Yassa: si tu ne nous avais pas dit que les sages adoptent l’avis de R. aqiba, nous ne l’aurions pas su; peut-être même a-t-on voulu dire à l’inverse que R. aqiba, adoptant l’avis des sages, interdit aussi le mélange des viandes. En effet. R. Abahou au nom de R. Yohanan adopte cette dernière version. R. Hinena dit que c’est clairement indiqué à la fin de la Mishna, qui dit: ''R. aqiba dit que l’on peut cuire ensemble toutes espèces de mets, sauf les diverses viandes réunies''. Il en résulte donc qu’il interdit de mêler la viande sacrée avec la profane. On peut admettre aussi (sans intervertir l’ordre des interlocuteurs): les sages reconnaissent comme R. aqiba qu’en cas de mélange de viandes diverses, c’est interdit (ils se conformeraient à ce qu’il dit fin de la Mishna).
Pnei Moshe non traduit
חסית בחסית. של תרומה ושל חולין והן מין במינו פלוגתא דר''ע ורבנן היא ות''ק דמתני' כחכמים דר''ע ובנכבשין זה עם זה מיירי כנסחת המשנה שלפנינו וכדמוכח מדלקמן:
ר' יסא בשם ר' יוחנן מודים חכמים לר''ע בבשר בבשר שהוא מותר. כלומר דר' יסא קאמר דלא כדאמרן בשם ר' יוחנן מעיקרא דלא גריס במתני' נכבשין אלא נשלקין ואיהו קאמר בשמיה דגריס נכבשין ובחסית עם חסית פליג ר''ע וס''ל דמותר ועלה קאמר מודים חכמים לר''ע בבשר בבשר של איסור ושל היתר ונכבשין זה עם זה שהוא מותר דס''ל דאין כבוש כמבושל:
א''ר זעירא לר' יסא ואילו לא אתאמרת הדא לא הוינן ידעין דהוא כן. כלומר לשיטתך דס''ל לר' יוחנן דכבוש לא הוי כמבושל וא''כ למאי איצטריך לך לאשמעינן הדא פשיטא דהכי הוא דלא פליגי חכמים עם ר''ע אלא בחסית בחסית דהואיל והאיסור דבר חריף הוא ס''ל דנותן טעם אפי' בכבוש ור''ע מתיר אף חסית בחסית אבל בשר איסור עם בשר היתר מהיכי תיתי דנאסר בכבוש ובודאי מודים חכמים לר''ע שהוא מותר:
ודילמא לא אתאמרת אלא מודי ר''ע לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור. כלומר דילמא לא קאמר ר' יוחנן כדבעינן למימר בשמיה דכבוש לא הוי כמבושל אלא כדאמרי' מעיקרא דר' יוחנן לא גריס במתני' נכבשין אלא נשלקין דכבוש הוי כמבושל ובנשלקין הוא דפליגי דחכמים ס''ל חסית בחסית אסור ולר''ע מותר ור' יוחנן הכי הוא דקאמר מודה ר''ע לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור והשתא שפיר דאיצטריך לאשמעינן דאע''ג דפליג ר''ע בחסית בחסית הנשלקין ומשום דשלוק לא הוי כבישול אפ''ה מודה הוא בבשר איסור עם בשר היתר הנשלקין זה עם זה שהוא אסור וטעמא משום דבשר הוא נותן טעם ביותר ואי לאו דאשמעינן הכי ה''א דאפי' בבשר בבשר פליג ר''ע בנשלקין דלא הוי כבישול:
אתא ר' אבהו. וקאמר בהדיא משמיה דר' יוחנן הכי מודי ר''ע לחכמים בבשר בבשר שהוא אסור והיינו בנשלקין וכדאמרן:
ר' חיננא שמע לה מן דבתרה. כלומר להא דדחינן לההיא דר' יסא בשם ר' יוחנן דודאי לא קאמר רבי יוחנן הכי מודין חכמים לר''ע וכו' אלא איפכא מודי ר''ע לחכמים וכו' ושהוא אסור כדדחי ליה ר' זעירא ור' חנינא הכי הוא דדחי ליה וכדמשמע ליה מן הסיפא דמתני' דקתני ר''ע אומר כל המתבשלין זה עם זה מותרין חוץ מן הבשר וכדפרישי' במתני' דס''ל לר''ע כל הירקות מין במינו הן של שאר איסור והיתר הן של תרומה ושל חולין אינן נותנין טעם זה בזה אפי' במבושלין חוץ מן הבשר שנתבשל עם הירק של תרומה או של שאר איסור אסור לפי שהבשר מושך טעם הירק אצלו:
הא בשר בבשר אסור. כלומר דמשום דמשמע דר''ע הוא דס''ל הכי דהבשר מקבל הוא טעם מהירק של תרומה אבל חכמים פליגי עליה אף בבשר עם הירק ודייקינן הא בשר איסור עם בשר היתר אסור לכ''ע מפני שבשר בבשר מקבלין טעם ביותר זה מזה והשתא דחי לה הכי להא דר' יסא דאין ה''נ דשמעת ליה מדר' יוחנן דקאמר מודין חכמים לר''ע אבל לא כדקאמרת דארישא קאי אחסית בחסית ומודין הן בבשר בבשר שהוא מותר דהא ודאי לא מצית אמרת כדפרכינן לה לעיל אלא דהכי קאמרינן ודילמא לא אתאמר אלא הכי מודים חכמים לר''ע בבשר בבשר שהוא אסור והיינו אסיפא במתבשלין זהעם זה וכדפרישית:
ר' חנניא ר' אבהו. קאמרי בהדיא הכי משמיה דר' יוחנן מודין חכמים וכו' שהוא אסור:
Troumot
Daf 54a
54a אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הֲוֵינָן סָֽבְרִין מֵימַר שֶׁל בַּעַל בּוֹלֵעַ מִן מַה דְאָמַר רַב הוּנָא סַב מִן אִיבָּהּ וְהַב לִפְלוּפָהּ. הָא אָֽמְרָה שֶׁל שַׁקִּי בוֹלֵעַ.
Traduction
R. Yossé dit: On aurait pu croire que c’est le chou du terrain humide qui absorbe (si c’était l’autre, ce devrait être permis, puisque la propagation préjudiciable du goût n’interdit pas le produit); mais, comme R. Houna dit: prends des choux adhérents à la terre et joins-les au mets de viande (pulpa), cela prouve que c’est le chou de terre sèche qui absorbe (qui en profite).
Pnei Moshe non traduit
אמר רבי יוסי הוונן סברין מימר. על הא דקאמר ר''ש במתני' כרוב של שקיא עם של בעל אסור מפני שהוא בולע והיינו סבורין לומר דשל בעל הוא בולע משל שקיא משום דמסתמא לח הוא מהמים שמשקין אותו תמיד ושל בעל אין בו לחלוחית כל כך אבל מן מה דאמר רב הונא סב מן איבה והב לפלופה כלומר אם תרצה לידע אם הכרוב של בעל יש בו לחלוחית תקח מעט מן הפרי שלו והוא נותן לך הלחלוחית שתרגיש מיד שיש בו לחלוחית הרבה מפני שהארץ היא לחה הדא אמרה של שקיא הוא בולע משל בעל:
לפלופה. לחלוחית שלה ודוגמתו לפלוף שבעין בפ''ט דמקואות:
רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי שְׁלָקָהּ בְּחָלָב מַהוּ. רִבִּי זְעִירָא לֹא אָכַל כָּבֵד מִיָּמָיו. שְׁלָקָהּ רִבִּי בָּא וְאָֽכְלָה לָהּ. וְאִית דְּאָמַר מְלָחָהּ רִבִּי בָּא וְאָֽכְלָה לָהּ.
Traduction
R. Jérémie demanda: quelle est la règle lorsqu’on a bouilli le foie dans du lait (puisqu’il n’absorbe rien)? Il n’y pas été répondu. R. Zeira n’en mangeait jamais (de crainte qu’il y soit resté du sang). R. Aba le faisait bouillir, puis le mangeait; selon d’autres, R. Aba le salait et en mangeait.
Pnei Moshe non traduit
שלקה בחולב מהו. חולב הוא החומץ ומלשון חלא הוא ואכבד דתנינן במתני' קאי אם חלטו בתחלה בחומץ מהו שיאסר אח''כ:
לא אכל כבד מימיו. שלא היה יודע היאך להתנהג ושלקה ר' בא בשבילו והאכילו ואית דאמרי שמלחה לו והאכילו אח''כ בבישול:
חֶלְמוֹן אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בוֹלֵעַ. תַּנִּי בַּר קַפָּרָא חֶלְמוֹן אָסוּר וְכָל שֶׁכֵּן חֲלֵב בֵּיצִים.
Traduction
Le jaune d’œuf est interdit en ce cas, parce qu’il a absorbé l’épice interdite. Bar Kappara a enseigné: le jaune d’œuf est défendu, et à plus forte raison le blanc
Pnei Moshe non traduit
גמ' חלמון אסור מפני שהוא בולע. קתני במתני' ותני בר קפרא עלה דאם חלמון אסור כ''ש חלב ביצים אסורה והוא החלבון:
יִצְחָק רַבָּה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֵּיצִים שֶׁשְּׁלָקָן וּמָצָא בָהֶן אֶפְרוֹחַ בְּנוֹתֵן טַעַם.
Traduction
. Isaac Rabba dit au nom de R. Simon b. Lakish: lorsqu’on a cuit des œufs et que l’on y trouve un poussin, si l’on en sent le goût, le tout est interdit.
Pnei Moshe non traduit
בנ''ט. בששים:
רִבִּי זְעִירָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אָדָא בַּר גֵּרְשׁוֹן רִבִּי בִּירַיי רִבִּי לֵוִי בַּר פְּלָטָא זָקֵן אֶחָד בְשֵׁם רִבִּי שִׁשִּׁים וְאַחַת אֲסוּרוֹת. שִׁשִּׁים וּשְׁתַּיִם מוּתָּרוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן הֵעִיד אָדָא חֲבֵירֵינוּ לְפָנֵינוּ בְּשִׁשִּׁים. וְאָמַר מִי שֶׁיָּבִיא לִי יוֹתֵר מִשִּׁשִּׁים מַכְשֵׁר אָנָא. אָֽמְרִין לְשִׁמְעוֹן בַּר וָוא אָמַר אַתְּ הָכֵין וְאִינּוּן אָֽמְרִין הָכֵין. אָמַר לוֹן אֲנָא מַה דְשָֽׁמְעִית וְאִינּוּן מַה דְשָֽׁמְעוּן. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי חֲנִינָה [בְשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה עַד שְׁלֹשִׁים וְאָמַר לֵיהּ גִּיזְמָה שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה] מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרִבִּי אָמַר לֵיהּ אֲנָא לֹא מוֹדֵי בְּאַרְבָּעִים וְשֶׁבַע וַאֲנָא מוֹדֶה בְּאַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ. רִבִּי חִייָה בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי אָמַר אִית תַּמָּן חֲמִשִּׁין.
Traduction
R. Zeira, R. Simon b. Aba au nom de R. Yohanan, ou R. Zeira Ada b. Gerson, ou R. Birié, ou R. Levi b. Palta, ou enfin certain vieillard au nom de Rabbi disent (332)Cf. Babli, Hulin 98a. que s’il y a 61 œufs, ils sont interdits par ce contact; mais, à partir de 62, le tout est annulé et permis. R. Samuel b. Nahman dit au nom de R. Jonathan: notre compagnon Ada a témoigné devant nous que la limite est de 60, et il a ajouté que si on lui en apportait plus de 60, il autoriserait le total. Mais, fut-il objecté à Simon b. Wawa: tu dis qu’à la limite de 60 c’est déjà permis; comment se fait-il que d’autres indiquent pour limite le chiffre de 62? Je rapporte, dit-il, ce que j’ai entendu, comme eux le font de leur côté. Simon b. Wawa dit en présence de R. Hanina: un exemple semblable a été présenté devant R. Gamliel, qui dit à ce propos: je ne reconnais pas qu’il en faille seulement 47 pour l’annuler; car, selon moi, 45 suffisent.
Pnei Moshe non traduit
ששים ואחת אסורות. עד שיהו ששים ושתים אז מותרות:
העיד אדא חבירנו לפנינו בששים. כלומר בששים הוא שאסורה ואמר מי שיביא לו יותר מששים ואפי' אחת מכשר אנא:
אמר את הכין. בשמיה דר' יוחנן דששים ואחת אסורה והא אינון אמרין הכין דיותר מששים כשר והשיב להן אנא מה דשמעית מר' יוחנן אמרי ואינון מה דשמעון מרבן אמרין:
מעשה בא לפני ר''ג בריבי. ולא היו שם אלא מ''ה ביצים וא''ל אבא לא מודי להתיר במ''ז ואנא מודה במ''ה בתמיה וכן אמר ר''ח דמעשה בא לפני רבי ושאל אם יש שם חמשים ולא להתיר בפחות:
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה וְהַיֶּרֶק וְהַקְּלִיפִּין וְהַמַּיִם מִצְטָֽרְפִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְאִיסּוּר מִתּוֹכָן. אָמַר רַב חוּנָא קְלִיפֵּי אִיסּוּר מַעֲלִין אֶת הַהֵיתֵר. רִבִּי זְעִירָא הָדָא דְתֵימַר וְהוּא שֶׁשְּׁלָקָן בִּקְלִיפֵּיהֶן שְׁלוּקוֹת בִּשְׁלוּקוֹת אֲבָל שְׁלָקָן בֵּיצִים קְלוּפוֹת בִּשְׁאֵינָן קְלוּפוֹת אוֹ שְׁאֵינָן קְלוּפוֹת בִּקְלוּפוֹת שְׁלוּקוֹת בִּשְׁאֵינָן שְׁלוּקוֹת צְרִיכִין שִׁיעוּר אַחֵר.
Traduction
R. Hiya au nom de R. Hanina raconte: lorsque l’on consulta Rabbi sur un tel fait, il répondit qu’il suffit de 50 œufs pour annuler et permettre tout. Il dit aussi: l’on adjoint à ce nombre la verdure, les cosses et l’eau où ils ont cuit (pour provoquer l’annulation). R. Zeira ajoute même: on défalque de l’œuf interdit la partie qui ne l’est pas (pour diminuer d’autant la proportion nécessaire). Aussi R. Houna dit-il: les cosses mêmes de l’objet interdit contribuent à l’annuler proportionnellement. Ce n’est vrai, dit R. Zeira, que lorsqu’on les a cuits avec les cosses; la cuisson est alors analogue; mais si l’on a cuit des œufs couverts de cosses avec d’autres qui ne le sont pas, ou s’il y a mélange d’œufs cuits avec d’autres non cuits, on n’en tient pas compte, parce qu’il faut de l’uniformité dans les mesures.
Pnei Moshe non traduit
מצטרפין. לכשיעור:
ואיסור מתוכן. כלומר אף הביצה אסורה נחשבת מתוכן ומצטרפת לכשיעור:
קליפי איסור מעלין את ההיתר. שמצטרפין לכשיעור:
הדא דתימר. אותו שיעור שאמרנו דמר ס''ל הכי ומר ס''ל הכי דוקא ששלקן בקליפיהן האיסור וההיתר וכן עד שיהו שלוקות בשלוקות אבל אם שלקן ביצים קלופות של איסור בשאינן קלופות של היתר או שאינן קלופות בקלופות או שנתערבו שלוקות בשאינן שלוקות צריכין שיעור אחר דבקלופות צריכין יותר שהן בולעות זו מזו ובשאינן שלוקות יחד א''צ כל כך:
גִּיעוּלֵי בֵיצִים מוּתָּרִין שׁוֹרוֹ עִיבַּר וְלֹא יַגְעִיל. בֵּיצִים שֶׁהִקְרִימוּ הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרוֹת מוּזָרוֹת הַנֶּפֶשׁ הַיָּפָה תֹאכַל. מָצָא בָּהֶן דָּם קוֹלֵף מְקוֹם הַדָּם.
Traduction
Les œufs rejetés (imparfaits) sont permis, comme dans ce verset (Jb 21, 10): Leurs bœufs s’accouplent et ne rejettent rien (scillicet semen). Lorsque les œufs commencent à se former pour éclore, ils sont interdits; lorsqu’ils ne sont plus frais, que la poule a commencé à couver, on peut les manger si l’on a bon estomac (si l’on n’est pas un délicat). Si l’on y trouve une goutte de sang, il suffit de rejeter l’endroit où est ce sang.
Pnei Moshe non traduit
גיעולי ביצים מותרין. תוספתא היא בפ''ט פליטות של ביצים מותרין ומפרש דזהו מל' שורו עבר ולא יגעיל:
ביצים שהקרימו. שקרם עור האפרוח בתוכן הרי אלו אסורות:
מוזרות. שנתחממה התרנגולת מן הקרקע:
נפש היפה. שאינו קצה בהם תאכלם:
מצא בהם דם קולף מקום הדם. כלומר נוטל מקום הדם וזורק והשאר יאכל:
רִבִי זְעִירָא סְלַק מְבַקְּרָה לְרִבִּי חִייָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי יִצְחָק עֲטוֹשַׁייָא אַשְׁכְּחֵיהּ יְתִיב. אָמַר לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּלוּבַּן חֶלְמוֹן אֲבָל בְּלוּבַּן חֶלְבּוֹן מוּתָּר. הוּא סָבַר דְּהוּא גַּבֵּיהּ מִן אַבְהָתֵיהּ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן בֵּין חֶלְבּוֹן בֵּין חֶלְמוֹן אָסוּר. תַּנֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא בֶּן שָׁאוּל חֶלְמוֹן אָסוּר חֶלְבּוֹן מוּתָּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא הֵן דְּאָמַר חֶלְמוֹן אָסוּר בְּשֶׁנִּמְצָא בִּמְקוֹם זְכָרוּתוֹ שֶׁל חֶלְמוֹן וַאֲפִילוּ חֶלְמוֹן וְהוּא שֶׁנִּמְצָא בִּמְקוֹם זְכָרוּתוֹ שֶׁל מוֹחַ שֶׁמִּמֶּנּוּ אֶפְרוֹחַ נוֹצַר.
Traduction
R. Zeira étant allé rendre une visite de malade à R. Hiya fils de R. Isaac Atishieh, le trouva assis en train d’enseigner ceci: la goutte de sang n’est interdite que sur le jaune d’œuf; mais sur le blanc, c’est permis. R. Zeira que l’entendit crut que R. Hiya avait puisé cette règle auprès de son père. Mais R. Abahou vint dire au nom de R. Yohanan que le jaune aussi bien que le blanc est interdit (R. Zeira sut donc que R. Hiya avait émis un avis personnel). R. Halafta b. Shaoul enseigna: le jaune est interdit, mais le blanc est permis. R. Zeira dit: lorsqu’on dit que le jaune d’œuf devient interdit, c’est au cas où l’on a reconnu une trace adhérente à la partie pointue du jaune d’œuf, et même dans le blanc si l’on trouve une trace séminale dans la pointe de la cervelle; car c’est ainsi que se forme le poussin (il est alors interdit).
Pnei Moshe non traduit
אלא בלובן חלמון. הוא מקום זרע הנקשר והוא הלבן שבחלמון אבל נמצא הדם בלובן חלבון מותר:
הא סבר הוא גביה מן אבהתיה. כלומר זה ר' חייא בריה דר' יצחק היה סובר שהלכה זו מוחזקת היא בידו שכך קבל מאבותיו וכי אתא ר' אבהו אמר בשם ר' יוחנן דלא היא אלא בין נמצא דם בחלמון או בחלבון אסור:
תני ר' חלפתא בן שאול וכו'. כהאי דר''ח בריה דר' יצחק:
במקום זכרותו של חלמון. למעלה:
ואפי' חלמון. כלומר ואפי' תימא דגם בנמצא בשאר המקום שבחלמון דוקא כנגד מקום זכרותו של מוח שממנו אפרוח נוצר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source